[הפקה מתוך ווג יפן דצמבר 2012. תמונות: מקור ]
אסתטיקה קלה משעשעת אותי. אני מוצא בה מושא להערצה, משהו אשר אני שואף לו. אני יוצר, אני שומע ואני מחליט דרכה, משמע אני חי אותה. המוצר כבר מזמן אינו גרעין מהותו של עצמו, אפילו לא מגדיר זהותו- זוהי האסתטיקה אשר נטפלת אליו ואף גוזלת ממנו את בתוליו. אנחנו אוהבים לפתוח את השקית כיוון שאנו כמהים למשהו בתול בעולם שבתוליו כבר ממזמן איבדו אותו, והוא את עצמו.
ההפקה המקסימה הזו לקוחה מגליון דצמבר של ווג יפן, והיא פשוט קורצת לעין ומשעשעת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה