באביב שעבר ישבתי בבית סבתי וקראתי את מוסף התרבות "גלריה" של עיתון "הארץ". אני זוכר כי באותו מוסף נהדר, בקטגוריית האופנה, התפרסמה כתבה המציינת 150 שנים להמצאת החליפה הגברית מאת הגרסיונר סהר שלו. בכתבה מצטט שלו את מעצב בגדי הגברים דורון אשכנזי: "יש לחליפה יתרונות בכל מה שקשור לגוף הגברי: אם היא מונחת טוב היא בעצם יכולה לתקן את הגוף- להסתיר כרס או 'לתקן' את קו הכתפיים. ז'קט משדר כוח ועוצמה שאין לאף פריט אחר". ואשכנזי צדק- החליפה הגברית היא פריט קסם הגורם לכל גבר- בין אם מדובר בנאה שבנאים ובין אם מדובר באחד אשר התברך בפיגורה הפחות קוסמת לעין- להיראות נהדר.
[ טרנד השקוף בבריטניה. תמונה מתוך תצוגת חורף 2012 גברים של ברברי פורסום. תצלום ] |
אך בעונות האחרונות הופיע טוויסט בפריט קסם הזה- את הבד היקר מחליף ניילון ונראה כי את הצבע מישהו לקח. התוצאה- בלייזרים ומעילים שקופים. המראה נהדר, קיצי וחדשני- ממש רענון לאופנה הגברית. בחומרים כמו ניילון ופלסטיק יש משהו חדשני אשר מתאר בבירור את המאה בה אנו חיים, שלא נאמר צועק זאת, אך מה קורה כאשר לוקחים פריט כה קלאסי ומעודן ומשלבים אותו עם חומר כה אגרסיבי ועדכני? כן, זוהי כנראה הגאונות שבעניין, אך אי אפשר להתעלם מהחיסרון הגדול שלו- השקיפות. השקיפות אינה משחקת כאן תפקיד מנצח, ההפך- בלייזר טוב, כזה שמסתיר את הכל ויושב נהדר- מורכב משני גורמים עיקריים: גזרה ובד. כאשר אחד מן הגורמים הללו הולך משהו משתנה, משתבש. וכך קורה במקרה הנ"ל- הגזרה הקלאסית אמנם נשארת, אך הבד נעלם. יותר נכון האטימות של הבד. המצב שנוצר הוא בלייזר שאינו מכסה כלום ואינו מסתיר כלום, כי הוא שקוף.
[ עניין טרנדי בלבד או שמא חדשני?. מתוך קולקצית אביב/קיץ 2012 של ז'יל סנדר. תצלום מסך ] |
2 תגובות:
זה נראה לי שימושי מאוד למטרה אחת בלבד: כמעיל גשם שמגן על ג'קט יקר שאין לך חשק להרוס בגשם/שלג.
אורי אחלה בלוג אין עליך...
http://moda55.wordpress.com/
הוסף רשומת תגובה