▐פחדנים עירומים

שחור, עור,  צבאי וקינקי- שום דבר אינו חדש  בתצוגות בגדי הגברים לחורף 2012/2013, אפילו לא התפאורה. הרהורים על תמונת המצב הכללית של אופנת הגברים

[לא מגמות ולא נעליים. קולקציות החורף הקרוב(מימין לשמאל): דיור הום, הרמס, ויקטור
ורולף, ג'יל סנדר. תמונות מתוך Style.com]

לאחר משבר כלכלי גדול והתרחבות של הרשתות הנחשבות בכל העולם, שנת 2012 הגיעה ואיתה התדמית של "שנת השינויים". עזבו את כל מה שהכרתם- ב-2012 אפשר רק להתפתח, דף ריק. כך גם חשבו בנוגע לאופנת הגברים- תחום בו שום דבר אינו נמצא בפיתוח כבר שנים, תחום בו כל שנה אנו רואים את השנה שקדמה לה. מידי פעם המעצבים מנסים להחדיר פנימה טרנד-מגמה חדשה, אך היא מוגדרת כבעלת נגיעות עליזות או סתם לא פונקציונלית(או רלוונטית). הציפיות משנה זו היו כה גדולות, שכך כנראה גם האכזבות.
 שום דבר לא השתנה, לא מגמות ולא נעליים. מידי פעם היה ניתן לראות איזו גזרה מיוחדת, מעיל יוצא דופן והדפס מרהיב, אך הדבר היה כה נדיר שנבלע בין שאר הדגמים והשמות. אך למה אנו בעצם מחכים? שום משיח לא יבוא, ואם הוא יבוא אז בטח שלא לבוש באיזה מעיל טרנץ' מהעולם הבא. הגבר אינו עשוי מאותם חומרים שמהם עשויה האישה, ולא בטוח שהוא צריך בכלל אופנה מתחלפת. כי על פי איך שזה נראה, לפחות כרגע, הבלייזר הקטיפתי שלי משנות ה-70 הוא הדבר החם הבא.

[לא צריך לרדוף אחרי האופנה המתחלפת?(מימין לשמאל): לואי ויטון, לנוון, קנזו וברברי]

 הגבר מטבעו אינו מחפש את תשומת הלב אשר באה מן הבגדים, והוא אינו רואה בעניין דבר אשר צריך להטריד את מוחו כל כך. הסיבה העיקרית שאנו רואים את הדגמים המשעממים הללו על המסלולים כל שנה מחדש היא דיכוי הנוצר מתוך העיקרון הפשוט שגבר אינו צריך לרדוף אחרי האופנה המתחלפת, אלא אחרי הציד לארוחת הערב. לכן צריך להיכנס לכאן שינוי בתפיסה החברתית- הגבר צריך לרצות את השינוי, את החידוש הזה, בדיוק כמו החידוש במצלמה הבאה של האייפון 4. הגבר לא יקנה דבר אשר מושך יותר מידי תשומת לב, כי הוא מפחד מהביקורת שיקבל והוא בכלל לא אמיץ מספיק בכדי לנסות. הגבר הוא לא עוד האריה ששולט בממלכה- הוא נהפך ליצור העלוב והפחדן שתקוע במאה שעברה, וע"פ איך שזה נראה הוא בכלל ערום.