זה היה ממש לא מזמן- זה היה בצד, בסירטונים המוצעים ביוטיוב, אלו שנמצאים ליד הקליפ שאתה רואה, או שבמקרה שלי- הקליפ החדש של גאגא bad romance (למרות שכבר לזמן זה הוא לא ממש חדש....). הוא די משך לי את העין. זוההייתה תצוגת האופנה של אלכסדר מקווין. התצוגה שתיזכר לנצח, התצוגה בה הוא הציג את נעלי הארמדילו. אני מאוד התלהבתי מהבגדים ומהתסרוקות שהולכות גבוה וגבוה... אבל אחרי כמה חודשים כאשר חיפשתי את שמו בגוגל גיליתי משהו שזיעזע אותי- מקווין היקר התאבד. מה?, זה אמיתי?, מה הקטע?, מי הפרז הילטון שפירסם את זה? אבל לא, זה היה אמיתי לגמרי.
אלכסנדר מקווין נמצא תלוי בארון בגדים אשר בדירתו בלונדון. חבריו ועמיתיו לעבודה לא האמינו, אבל רק כאשר הצליחו להבין מה העוזרת הספרדיה בכלל אומרת, וכאשר הגיעו למקום ראו את המבולנס והמשטרה הם קלטו. עוד גאון שהלך לעולמו. המעצב אשר הביא לנו את המכנסיים בגזרה נמוכה, את המניקיני ומאז שנת 2004 השתמש בגולגלות באובססיביות(על זה עוד נדבר) פשוט הלך. הסיבה למוות לא ממש ברורה, אבל חבריו של מקווין מספרים כי הוא היה שקוע בידכאון לאחר מוות אימו וחברתו הכי טובה. בנוסף לכל זה הוא שקע בחובות של חמישים מליון דולר. ממש חיים מאושרים.
תצוגות האופנה של מקווין תמיד היו מעניינות. זה התחיל מדוגמנית עם רגל מעץ, והמשיך להולוגרמה של קייס מוס בשמלה לבנה שלו. משם זה רק הלך לשימוש ברובוטיקה ואפילו לריקוד. אותו ריקוד סימל את תחילתו של עידן הגולגלות של מקווין, שנמשך עד מותו. עידן שהתחיל ונכנס לכל פריט שלו, כל צעיף, כל ריץ'-רץ', כל דבר. זה די אירוני אם מסתכלים על זה בנוקדה זו- האדם שנהרסו לו החיים והתאבד בעצם אמר זאת לעולם במסר הכי ברור ואף אחד לא הבין את זה בכלל. זה מצחיק, או עצוב. אני מניח שזה יותר עצוב ממצחיק.
אלכסדר מקווין ז"ל
1969-2010
אלכסנדר מקווין נמצא תלוי בארון בגדים אשר בדירתו בלונדון. חבריו ועמיתיו לעבודה לא האמינו, אבל רק כאשר הצליחו להבין מה העוזרת הספרדיה בכלל אומרת, וכאשר הגיעו למקום ראו את המבולנס והמשטרה הם קלטו. עוד גאון שהלך לעולמו. המעצב אשר הביא לנו את המכנסיים בגזרה נמוכה, את המניקיני ומאז שנת 2004 השתמש בגולגלות באובססיביות(על זה עוד נדבר) פשוט הלך. הסיבה למוות לא ממש ברורה, אבל חבריו של מקווין מספרים כי הוא היה שקוע בידכאון לאחר מוות אימו וחברתו הכי טובה. בנוסף לכל זה הוא שקע בחובות של חמישים מליון דולר. ממש חיים מאושרים.
תצוגות האופנה של מקווין תמיד היו מעניינות. זה התחיל מדוגמנית עם רגל מעץ, והמשיך להולוגרמה של קייס מוס בשמלה לבנה שלו. משם זה רק הלך לשימוש ברובוטיקה ואפילו לריקוד. אותו ריקוד סימל את תחילתו של עידן הגולגלות של מקווין, שנמשך עד מותו. עידן שהתחיל ונכנס לכל פריט שלו, כל צעיף, כל ריץ'-רץ', כל דבר. זה די אירוני אם מסתכלים על זה בנוקדה זו- האדם שנהרסו לו החיים והתאבד בעצם אמר זאת לעולם במסר הכי ברור ואף אחד לא הבין את זה בכלל. זה מצחיק, או עצוב. אני מניח שזה יותר עצוב ממצחיק.
היורשת לכתר היא גברת שרה ברטון, אשר מכירה את מקווין ועבדה איתו לא מעט זמן. כששמעתי שמישהי ממשיכה אותו די התעצבנתי, לא חשבתי שמישהו יכול להגיע לרמות המדהימות של מקווין, ואפילו להבין דבר אחד או שניים מהדבר המופלא שהוא יוצר. וכנראה שצדקתי- כל קולקציית האביב קיץ 2011 של שרה ברטון בבית האופנה אלקסנדר מקווין חוזרת על עצמה, "מועתקת" מקולקציות אחרות, הצבעים אינם מעניינים, הגזרות כבר לא מיוחדות, והגולגלות אינן. מצד אחד זה טוב שהיא לא ממשיכה אותו אחד לאחד, שתביא את הטאץ' שלה, ומצד שני...אל תעלימי את הדבר העיקרי.
אני מאמין בצ'אנס שני, בייחוד למתחילים, ולכן אני נותן לגבת ברטון עוד צ'אנס נוסף. אני מקווה שהיא תדע להתעלות על עצמה.
אני מאמין בצ'אנס שני, בייחוד למתחילים, ולכן אני נותן לגבת ברטון עוד צ'אנס נוסף. אני מקווה שהיא תדע להתעלות על עצמה.
אלכסדר מקווין ז"ל
1969-2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה