יום שישי, פברואר 8

▐אין מנוח

 לא רק בחיי הפרטיים. ימים ללא מנוח גם בעולם האופנה. צילום:תצלום מסך 
בחודשים האחרונים מוצא אני עצמי באין מנוח. אמנם אין המנוח הינו מבורך, שהרי הוא מעיד על חיים עשירים, אך כמובן שעובדה זו מונעת ממני דברים רבים ועשירים לא פחות- כמו כתיבה בבלוג הזה, למשל. במהלך החודשים הללו המשכתי, למרות הריצה הבלתי פוסקת, לעקוב אחרי תצוגות האופנה מסביב לעולם- קולקציות קדם חורף, בגדי גברים ושמלות קוטור העסיקו אותי לא מעט. להיות מעודכן, החלטתי, לפחות זה. 
והנה, היום, כאשר חזרתי אני לביתי לאחר יומיים של "באין מנוח" פתחתי את האינטרנט וגיליתי כי הגיע צו השעה: תמונות מקולקציות חורף ניו-יורקריות כבר מוזרמות חיש מהר אל סטייל.קום. לא סיימתי לעבור על אחת והרשימה "התרעננה", השמות התחלפו ונוספו עוד תצוגות חדשות לצפייה. מדהים, אמרתי לעצמי, מדהים אך מאוס. ושלא תבינו אותי לא נכון- עושר עיצובי הינו דבר מבורך ואין הוא מובן מאליו, אך זהו עושר שעלה על גדותיו והגיע לרמה הנהוגה לכנות "יותר מידי". יותר מדי מה? יותר מידי קולקציות, אלוהים, שהרי אין אנו צריכים כל כך הרבה טקסטיל ממותג בשנה אחת בודדה. מדובר בשגעון לא נגמר- עם השנים מספר המעצבים עולה, מספר הקולקציות נוסף ובעולם שבו חור באוזון התחיל להפריע לנו קצת יותר מחור במכנסיים אין אני מבין מה הטעם. זה מסחרר, זה מיותר, זה מוריד מערכו. אני אעמוד בקצב, אני בטוח, אך לכמה זמן?

תגובה 1:

Michal (Skeletons Out of Closet) אמר/ה...

החוכמה היא לא לדעת מה חדש בכל רגע נתון ומה עיצב כל מעצב נחשב בכל רגע אפשרי על הפלנטה. זה בלתי אפשרי.
ניסיתי לעשות את זה בדיוק כמוך למשך כמה עונות, ותאמין לי - אתה צריך להתפטר מהעבודה שלך (או שיפטרו אותך מהעבודה שלך כשיגלו שאתה לא עובד) כדי לעקוב באמת.
מה כן?
לרפרף, לסמן מעצבים אהובים. לחזורולעקוב אחריהם כל עונה. לראות מעצבים חדשים.
להפסיק לעקוב רק אחרי מסלול ניו יורק-לונדון-פריז-מילאנו. שבועות האופנה של אמסטרדם, נורווגיה, סין ויפן מהממים ביופיים, קצת קשה יותר למצוא מידע אבל המעצבים האלה הם אולי קצת יותר מעניינים מעוד איזה זוג מכנסיים של פראדה או עוד פאקינג מעיל טרנצ' של ברברי.
סטייל.קום הם התחלה טובה אבל זה לא האתר שהייתי בוחרת בו כדי לראות תצוגות כי הוא מראה תמונות באיכות גרועה וכי הוא חושף מעצבים רק ממדינות מסויימות. fashionising כבר יותר בכיוון :)