יום שלישי, אוקטובר 25

לא מכוניות ולא בגדים- סמל הסטטוס הבא











המגזינים בחיינו הם כבר מזמן לא קובץ דפים אשר אמור להעביר לנו מידע- הם סטטוס, הם שם, והם אומרים עלינו הרבה.  אז מה בעצם הופך את אותן קבוצות דפים רבות לסמל סטטוס חזק בעולם האופנה ובפרט?

לא צריך יותר מזה. לקט מאוסף המגזינים הפרטי שלי. תמונה צולמה עי ידי ושייכת לבלוג זה בלבד.
נתחיל מציטוט מויקיפדיה:
"כתב עתכתב עת הוא פרסום היוצא לאור בתדירות קבועה ומוקדש לנושא מסוים, כגון אקטואליהספרותתשבצים וכדומה. עיתון, היוצא לאור בתדירות יומית, אינו נכלל בדרך כלל בהגדרת המושג "כתב עת". כתבי עת יוצאים לאור על ידי גורמים שונים ובהם ארגונים שכתב העת משמש להם במה עבור חברי הארגון בנושא הקושר אותם יחד (במקרה זה נקרא כתב העת ביטאון, בהיותו מבטא דעות או עובדות המפורטות על ידי חברי הארגון או עבורם)"
כתבי העת אשר אני מדבר עליהם אינם עוסקים לא בספרות ולא באקטואליה אלא דווקא בנושא חשוב קצת פחות- אופנה. אם כבר אדבר על כתבי עת אשר עוסקים באופנה אשתמש אף במונח המקובל על אותם אנשים אשר רוכשים אותם ומתעניינים בהם- מגזינים.
אם מסתכלים על העניין בצורה כללית ניתן להבין כי מגזיני האופנה הם קובץ(לרב נכבד) של דפים העוסקים אך ורק בנושא האופנה מזוויות שונות ובסגנונות שונים. בין המגזינים הרבים ניתן למנות את הבולטים יותר כגון ווג, אשר עומד כיום "במקום הראשון" ובעל אוסף נכבד של גרסאות שונות בשפות שונות, V מגזין, אלW, אין-סטייל ועוד רבים. אם נסתכל במדפים האחרים נוכל לראות שמות קצת שונים כמו LOVEi-Dאקנה פייפר ולולה.

[רגע שחייבים לצלם. הבלוגרית רומי לנורה וסמל הסטטוס החדש שלה-
גליון של מגזין Lula. תמונה מתוך הבלוג FashionToast]
 אך מה שבעצם הופך את המגזינים הללו לסמל סטטוס בקרב חובבי האופנה הם אותם אג'נדה ואופי אשר רוכש לעצמו המגזין. אם ניקח לדוגמא את ווג האהוב על כולם, נוכל להגיד עליו כי הוא משדר בחלק מגרסאותיו איכות, בחלק יוקרה ואף מראה על האדם אשר קונה אותו כי הוא יודע שהוא קורא את הטוב ביותר. ווג אינו מדבר על אופנה בצורה מיוחדת, כלל וכלל לא- הוא מציב לנו מראה מלוטשת לטרנדים ולעדכונים החדשים של עולם האופנה.  ברב המקרים לא ישים את אור הזרקורים שלו על יצירותיו של מעצב פחות מוכר בתודעת הציבור הרחב. אך אם ניקח את מגזין לולה לעומתו, נקבל דפים ועליהם מודפסת אופנה עדינה, שונה, שמתייחסת לאחת הנישות הקטנות שבאופנה ולא משקף לנו תמונה פנורמית. אותה פאשניסטה אשר תרכוש לעצמה את הגליון החדש של המגזין, תעיד על עניינה בהשקפה זו של עולם האופנה. הדבר אינו שונה מהעדפת יצירותיו של פיקאסו לעומת אלו של קית' הרינג- בשני המקרים מדובר בדבר שונה לחלוטין, אך לשניהם נקרא אומנות.

[מהו הסטטוס שלך? גליונות שונים של לולה, V וווג. תמונות מתוך: theglamgirldiaries,
celebitchy, ו- myfashdiary]

כל מגזין הוא מותג בדיוק באותה מידה בה אפשר להגדיר חברות נעליים כמותגים- גם להם, כמו שכבר ציינתי, יש אג'נדה, אופי, שיווק כזה או אחר ואמרה מסויימת-תוכן. אך בשונה ממותגי הנעליים אשר גומי פלסטיק ובד הם התוכן העיקרי של המותג, למגזינים יש תוכן אמיתי- מודפס, ערוך, והוא שמהווה את עיקר המוצר.


5 תגובות:

♥f אמר/ה...

מעניין, אף פעם לא חשבתי על מגזינים ככה. "אל" או "ווג" אני אוהבת לעיין כמעט בכולם. אחלה פוסט, אני מעריצה את הכתיבה שלך (;

ORI DRUCKMAN אמר/ה...

תודה רבה, את זה עוד לא אמרו לי...!

חסה תרבותית. אמר/ה...

פוסט מעניין מאוד ואל תצטנע אורי, אתה יודע שאתה כותב מצוין! ♥

ORI DRUCKMAN אמר/ה...

תודה רבה יקירתי, אינני הצטנעתי- אמרתי כי עוד לא שמעתי זאת מכייון ואף פעם לא אמרו לי כי מעריצים את כתיבתי, מחמאה גדולה מבחינתי.

טל אמר/ה...

מצויין! הרעיון,הביצוע...